ילדים נולדים עם תשוקה לחיים, עם דחף לחקור, לחוות, לבדוק. הסקרנות היא מתנה נפלאה, והיא זו שדוחפת אותם ללמידה ולהתפתחות.
כאימהות, אנחנו הכי רוצות לאפשר להם את החקירה העצמאית הזו, את המשחק החופשי, דרכו הם מגלים את העולם, ואת עצמם – מה הם יכולים, למה הם מסוגלים, כמה כוחות טמונים בהם.
לצד הרצונות האימהיים האופטימיים האלו, כשיש קטנטנים בבית, את עשויה למצוא את עצמך מכבה שריפות בחדר המשחקים. הוא שפך, הוא זרק, הוא מטפס, הוא מוציא, ובדרך כלל זה בא בכמויות גדולות (כל הספרים שהיו בספריה) ובעיקר עם דברים מלכלכים (בעדיפות לגואש ונצנצים) (:
אז איך תארגני את סביבת המשחק כך שהיא תהיה מזמינה ומתאימה וגם תאפשר לך להיות רגועה, ואולי אפילו לשתות קפה כשהוא *חם*?

כך תעשי את זה נכון:
1. בטיחות מעל הכול – שימי לב שסביבת המשחק בטיחותית! כדי לאפשר חקירה ומשחק עצמאיים נדרש זמן משחק בו את לא מתהלכת אחריו כמו בלש. אם הסביבה הפיזית גורמת לך לומר: "אל תיגע בזה" / "שים לב שזה לא ייפול" / "זה מסוכן"… מממ.. זה פחות מתאים. רק סביבת משחק בטוחה, תאפשר לך לשחרר: חומרים מסוכנים, כאלו שנשפכים, חפצים קטנים – מחוץ להישג ידו, חפצים כבדים – במקומות גבוהים. כל מה שנמצא בגובה העיניים והידיים – צריך להיות מותאם אליו. אנחנו יודעות שזה לא תמיד אפשרי לארגן כך את כל הבית, אבל אנחנו ממש ממליצות שסביבת המשחק תהיה מותאמת ככל שניתן.

2. כלל ה – "less is more ": חשוב שכמות הצעצועים לא תיצור הצפה ולכן, בלי עומס… אם יהיו יותר מדי צעצועים, ישנם הרבה ילדים שלא ידעו במה לבחור ומה לעשות ויתקשו לשחק. יש לכם הרבה משחקים? הציגי בכל פעם רק חלק קטן מתוכם, מה שמתחבר בדיוק לסעיף הבא:
3. את רוצה לגדל ילדים עצמאיים? הנגישי להם את המשחקים המועדפים עליהם! דאגי שהם יהיו במקום נמוך / בגובה העיניים כך שיוכלו לגשת אליהם ללא עזרה. ואם כבר הם מונגשים – ודאי שהם יכולים להוציא ולשחק בהם באופן עצמאי. משמע, קופסאות קטנות וקלות שהם יכולים להוריד בכוחות עצמם, וכמובן- כאלו עם פתיחה נוחה- כך שיוכלו לתפעל ללא קושי.


4. התאימי את המשחקים ליכולות הילד. הכיני / רכשי משחקים מסקרנים ומגוונים, לא קשים מדי ולא פשוטים מידי – בספרות המקצועית קוראים לזה just right challenge אלו משחקים שיש בהם מעט מן האתגר – כדי לעורר עניין, אך הם אפשריים – ולכן לא יעוררו תסכול מיותר.

5. בזמן המשחק הרחיקי את ילדך ממסכים ומצעצועים אקטיביים (כמו בובה רוקדת ושרה או רובוט שזז לבד עם אורות בוהקים). המטרה היא לעודד אקטיביות אצל הילדים וצעצועים שכאלה עושים בדיוק את ההפך מכך. ככלל, ככל שהצעצוע אקטיבי יותר, לרוב הילד ידרש לעשות פחות ולכן יהיה יותר פסיבי ופחות פעיל. אגב, סביר להניח שגם טלוויזיה שפועלת ברקע בזמן המשחק, תסיח את דעתו ותקשה עליו לצלול למשחק משמעותי ולכן כדי לאפשר לו חקירה לעומק של משחק, אנחנו ממליצות על הפחתת גירויים סביבתיים אחרים.

ספרי לנו, איך זה עובד אצלך בבית? מה לקחת מהכתבה? יש לך עוד שאלות – מוזמנת לכתוב לנו פה בתגובות!
תוכלי לקרוא עוד על ארגון סביבת משחק בכתבה הזו >>
משחק מהנה,
2 תגובות. Leave new
כתבת המשך אופצוינלית יכולה להיות התאמת משחקי אתגרים נכונים תואמי גיל.
תודה רבה.
מבטיחות שמתישהו זה לגמרי יקרה 🙂