"זה לא פייר!" | משחקים. מפסידים. צומחים

המשפחה היא העוגן הראשון בחיים. היא זו שמספקת לנו טעימה ראשונה של טעם הביטחון, של טעם האהבה, של טעם השייכות, של טעם ההתמסרות, של טעם הנתינה, של טעם ההקשבה.

המשפחה היא גם ההקשר הראשון שבתוכו ומולו אנו חווים את ההיפרדות, את האכזבה, את ההפסד, את הצרכים שאינם ממומשים, את הכעס, את הכישלון.

הורים שואלים אותנו כמעט כל יום איך להגיב מול ילד עם סף תסכול נמוך, תחרותיות וקושי להפסיד. איך להגיב לילד שמתקשה להתגבר על קונפליקטים ומריבות, ילד שלא ״רואה״ את האחר במהלך משחק.
ואנחנו עונות – שחקו איתו! תנו לו לתרגל את המיומנויות מולכם ולא מול ילדים בני גילו, כי זו עשויה להיות זירה קשה יותר. תנו לו לתרגל את המיומנויות האלו ב ב י ת.

אז כמו שאנחנו אוהבות, העלינו על הכתב כמה כלים למשחק משפחתי שבו גם המפסידים – ינצחו ויצמחו:

1. התחילו עם משחקים משפחתיים ללא קונפליקטים, שבהם אין מנצחים ואין מפסידים.
המשחקים מומלצים לשלב זה הם:

א. משחקי בניה משותפים (כמו לגו, קפלות, מגנטים),

ב. משחקי יצירה ותחושה (בצק, צביעה לסוגיה, חול, קצף גילוח)

ג. משחקים שיתופיים בהם כל השחקנים פועלים יחד לטובת מטרה משותפת (כמו הכבאים באים והשועל החמקמק מבית פוקסמיינד או המשחקים השיתופיים ש"מכון לביא" מייבא)

ד. משחקי שיתוף חוויות ורגשות (כמו משחקי נתת-קבלת הנפלאים או So do you junior מבית יוסי קדמי).

2. יש חשיבות לרגע שלפני – ל"הטרמה" (מלשון טרם) לסיטואציה המשחקית – שתפי את, כאמא, על הפסדים שלך, האישיים, בחיי היומיום, לאו דווקא במשחק, ואיך את התמודדת איתם, איך הם גרמו לך להרגיש, מה ומי עזר לך להתגבר על הפסד.

3. במהלך המשחק עצמו – חזקי על הדרך – על מהלכים טובים, על עמידה בכללים. בסיום המשחק, במידה והפסיד – הזכירי לו את ה"הצלחות" עליהן הוא חוזק במהלך המשחק. ספרי לו שבבית שלכם הניצחונות הקטנים שבדרך הם לא פחות חשובים. הנקודה הזו רלוונטית גם לכל תפקוד יומיומי אחר (נעילת נעליים, צחצוח שיניים, עזרה לאמא ואבא) – החיזוק הוא על האומץ לנסות, על ההשתדלות – גם אם בניסיונות השונים הילד לאו דווקא הצליח. את מחזקת גם על הניסיון, הרצון, ההשתדלות.

4. הדגימי לילד איך את מתנהגת כשאת מפסידה – הפגיני אכזבה, אימרי שהיית רוצה לנצח, ומנגד, אימרי – "אני מאמינה שבפעמים הבאות אני כן אצליח לנצח", או – "בפעם הקודמת אני ניצחתי, ובפעם הזו אתה ניצחת, אני מבינה שלפעמים אני מצליחה ולפעמים לא וזה עוזר לי לקבל את ההפסד בכבוד". הפגיני אכזבה, לצד אופטימיות.

5. עצת זהב משחקית – בפתיחת משחק משפחתי – אתם מוזמנים להנהיג טקס בו כל השחקנים לוחצים ידיים, מאחלים בהצלחה. בסיום המשחק, שוב לחצו ידיים, אמרו אחד לשני – כל הכבוד על המאמץ, כל הכבוד למנצח על הניצחון וכל הכבוד למפסיד שמפסיד בכבוד. כשמנהיגים את הטקס הזה והוא נערך בחיוך, בחיבוק, באווירה של צחוק והנאה – קל יותר לתרגל הפסדים, להתמודד איתם בכבוד, להכיל אותם.

נשמח אם תכתבי לנו פה בתגובות – מה עובד אצלך בבית? מה עוזר לילדים שלך?

לחיי משחקים משפחתיים מצמיחים!